יום ראשון, 2 במאי 2010

על סוגיות במדיניות החינוך – למידה מתוקשבת.

במסגרת קורס סוגיות במדיניות החינוך אנו לומדים על הגלים השונים שקרו במערכת החינוך, על הקשיים שנוצרו בכל גל וגל ועל ניסיונות חוזרים ונשנים של יצירת מוטו או רעיון חדש בלמידה מרעיון הילד במרכז, סטנדרטיזציה, ניהול עצמי ועוד.
אחת הסוגיות העיקריות שבוודאי נדון בה בהמשך תהיה מיקום מערך התקשוב בלמידה, כניסת המחשב ועולם הטכנולוגיה למערך הלמידה. איך? ולמה?
תובנות אישיות –
חשוב לזכור כי על-פי הגישה החינוכית המחשב הוא סביבת למידה. טכנולוגיית המידע אינן רק תחום דעת אלא מהווה מרכיב מרכזי בחיי היום יום ובסביבת העבודה והלמידה של בוגרים וצעירים. תפקיד מערכת החינוך היום הוא לטפח בוגרים בעלי יכולת אוריינית לעולם עתיר טכנולוגיה ומידע כאשר אחת המטרות העיקריות היא לדעת ולהשתמש בטכנולוגיות המידע לשם הובלת תהליכי שינוי פדגוגיים שונים המתבקשים מתוך הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיית המידע: במבנה, מקורות וזמינות המידע, בתהליכי למידה, עבודה וחברה הנפתחים היום בפני עולם החינוך.
תהליך הלמידה מתרחש סביב בניית תוצר לימודי מוחשי לעתים אף בשיתוף עם עמיתים המהווים אמצעי להעשרה אישית ולעימות עם ידע של לומדים נוספים- למידה בחברותא (אפרופו ויקי שנתחיל לעסוק בו...)
טכנולוגיית המידע משפיעה על מערכת החינוך בשלושה מימדים ומשלבת בניהם: מימד יישומי (ייעול פעולות שגרתיות כמו תמלילנות, עיבוד מידע וייצוגו), מימד מידעני (זיהוי צורך במידע, איתורו וניצולו) וגם מימד קהילתי (תקשורת, שיתוף בידע, יצירת הון תרבותי וחברתי).
שילוב התקשוב בהוראה בא לסייע לבית הספר לטפח קהילת לומדים, העושה שימוש בטכנולוגיית המידע ללמידה, להוראה ולתקשורת חברתית ומקצועית, והשתלבות בקהילה המודרנית.
אך עם כל הכיוונים והכוונות החיוביות בשילוב התקשוב בהוראה, ישנם מאמרים רבים וכתבות רבות המצביעות כי "המחשב לא תורם ללמידה" ופרופ' גבי סלומון, אחד מאבני היסוד בשילוב המחשב בהוראה טען זאת בעצמו. לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מוכיחים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי. אנו ערים לתהליך בו בתי הספר עוברים לשילוב כיתות חכמות, מחשבים ניידים לתלמידים, למידה מרחוק, פיתוח יחידות מתוקשבות ועוד מחד, ומאידך, ביקורות אינספור על קשר לוקה בחסר בין קידום והישגיות של לומדים בסביבה מתוקשבת. וכנראה סוגיה זו כמיני הסוגיות הנוספות לא תיפתר מיד אם בכלל, וכמוה כמו אחרים, תמיד ננסה להיסחף "בזרם רעיוני חדש" למצוא בו את דרך המלך.
ובנימה אופטימית...משפט לסיום... פילוסופים רבים הבדילו בין היכולת לראות, להסתכל, להתבונן ולהבחין. הגביהו עוף וראו את בית הספר שלכם מחובר אל העולם; הסתכלו מה קורה בכיתות המחוברות אליו; התבוננו במורים שלכם, והבחינו במהפכה שהם עוברים בדרך ההוראה שלהם.
האמנם?!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה