במסגרת הקורס היבטים בינלאומיים בתקשוב, אנו עוסקים בנושא הפער הדיגיטלי ובחרנו להגיש עבודה על דרכים לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל. מפליא לראות כמה מידע ניתן למצוא בנושא זה ספציפית. כמה נכתב, כמה הוצע. ומה נעשה? מעט מאוד! עדיין הפער הדיגיטלי גודל וכנראה כי קצרה ידינו מלהושיע.
אז מהו, אם כן, פער דיגיטלי? הפער הדיגיטלי הוא החומה שמפרידה בין אוכלוסיות שיש להן את הנגישות והמיומנות להיות שותפים לאותה קהילת הידע האנושי המשותף לאלה שאין להן אותן. על פי ההגדרה האקדמית (של ד"ר עוזי מלמד ממכון מופ"ת, ביה"ס להכשרת עובדי הוראה) פער דיגיטלי הוא "הפער בין מי שיש להם גישה ICT (Information and Communications Technology) ויודעים להשתמש בהם ולנצלם, לבין מי שאין להם גישה לאמצעים אלה ואינם יכולים להשתמש בהם לתועלתם".
פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית שנולדה בצמוד לעידן המידע. האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו קירוב בין אנשים, צמצמו גבולות והפכו את כדור הארץ לשכונה גלובלית אחת - העמיקו גם את הפערים החברתיים. בישראל התופעה הזו קיימת בהתאם לפערים החברתיים הגדולים שהיו הקיימים ממילא פה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במערכת החינוך, ובקרב בני הגיל השלישי וכל מי שבילדותם לא היה מחשב. הפער הזה הופך להיות קריטי יותר ויותר ככול שאנו מתקדמים במאמצים להכניס את ישראל למדינות ה-OCED. כידוע, מבחני הידע הבינלאומיים יכללו החל מ-2012 גם פרקים בתיקשוב ובמחשבים. ישראל של היום לא יכולה להישאר אדישה למציאות השוררת בה. העולם המתוקשב נע קדימה בצעדי ענק, ומדינות שלא תדענה לצמצם את הפערים הדיגיטליים הללו, טומנות מוקשים חברתיים שעלולים להביא לאסונות חמורים ביותר.
כיצד אם כן, מצמצמים את הפער הדיגיטלי? אל דאגה, כיאה למדינתנו, צצו עמותות לצמצום הפער הדיגיטלי כפטריות אחרי הגשם. אנשים ממגוון רחב של תחומים אשר ניסו ומנסים להציע פרויקטים ורעיונות לצמצום זה.
בפוסט זה אתייחס בעיקר לפעולות לצמצום הפער העיקריות שהן בשלושה רבדים:
הרובד הראשון הוא רובד התשתית (infrastructure. זהו החזון החקוק על דגלם של פרויקטים כגון "מחשב לכל ילד", ובמסגרת צמצום הפער ברובד זה במהלך העשור האחרון נבנו על ידי עמותת תפוח עשרות מעבדות מחשוב בישובי הפריפריה ברחבי הארץ.
הרובד השני לצמצום הפער הדיגיטלי הוא הרובד החינוכי, הנוגע למיומנות הגישה למידע. על מנת להפוך את אותה קופסת ברזל שהגיע בתרומה לכלי משמעותי שמאפשר התפתחות אישית ושיפור ברמת החיים נדרשות מספר מיומנויות בסיס הכוללות את היכולת להשתמש במערכת הפעלה של מחשב אישי, שימוש ביישומי מחשב בסיסים כגון מעבד התמלילים והמחשבון, והיכולת לגלוש ברשת האינטרנט.
הרובד השלישי בצמצום הפער הדיגיטלי הוא הרובד המקצועי, שנוגע לפיתוח מיומנויות מתקדמות בתחום המחשוב בתחומי החומרה והתוכנה. ברובד זה נוכל למצוא קורסי הכשרה מקצועיים למקצועות כגון טכנאי מחשבים, מנהל רשתות תקשורת, תוכניתנים וכיו"ב.
אני באופן אישי חווה בבית ספרי ניסיון לשלב את הגיל השלישי במסגרת קשר בין דורי -שעות תקשוב, כאשר חונכים צעירים יושבים בצוותא עם אנשים מבוגרים ומנסים לשלב אותם ברזי הטכנולוגיה המתקדמת, קורסים של עמותת תפוח לשילוב תלמידים ולקידומם, מחשוב מעבדות ומקרנים בכיתות האם ועוד.
מקווה בסיום עבודתנו שאמצא עוד תובנות מעניינות בנושא דרכים לצמצום הפער הדיגיטלי בארצנו ואוכל לשתף אתכם בכך.
אז מהו, אם כן, פער דיגיטלי? הפער הדיגיטלי הוא החומה שמפרידה בין אוכלוסיות שיש להן את הנגישות והמיומנות להיות שותפים לאותה קהילת הידע האנושי המשותף לאלה שאין להן אותן. על פי ההגדרה האקדמית (של ד"ר עוזי מלמד ממכון מופ"ת, ביה"ס להכשרת עובדי הוראה) פער דיגיטלי הוא "הפער בין מי שיש להם גישה ICT (Information and Communications Technology) ויודעים להשתמש בהם ולנצלם, לבין מי שאין להם גישה לאמצעים אלה ואינם יכולים להשתמש בהם לתועלתם".
פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית שנולדה בצמוד לעידן המידע. האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו קירוב בין אנשים, צמצמו גבולות והפכו את כדור הארץ לשכונה גלובלית אחת - העמיקו גם את הפערים החברתיים. בישראל התופעה הזו קיימת בהתאם לפערים החברתיים הגדולים שהיו הקיימים ממילא פה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במערכת החינוך, ובקרב בני הגיל השלישי וכל מי שבילדותם לא היה מחשב. הפער הזה הופך להיות קריטי יותר ויותר ככול שאנו מתקדמים במאמצים להכניס את ישראל למדינות ה-OCED. כידוע, מבחני הידע הבינלאומיים יכללו החל מ-2012 גם פרקים בתיקשוב ובמחשבים. ישראל של היום לא יכולה להישאר אדישה למציאות השוררת בה. העולם המתוקשב נע קדימה בצעדי ענק, ומדינות שלא תדענה לצמצם את הפערים הדיגיטליים הללו, טומנות מוקשים חברתיים שעלולים להביא לאסונות חמורים ביותר.
כיצד אם כן, מצמצמים את הפער הדיגיטלי? אל דאגה, כיאה למדינתנו, צצו עמותות לצמצום הפער הדיגיטלי כפטריות אחרי הגשם. אנשים ממגוון רחב של תחומים אשר ניסו ומנסים להציע פרויקטים ורעיונות לצמצום זה.
בפוסט זה אתייחס בעיקר לפעולות לצמצום הפער העיקריות שהן בשלושה רבדים:
הרובד הראשון הוא רובד התשתית (infrastructure. זהו החזון החקוק על דגלם של פרויקטים כגון "מחשב לכל ילד", ובמסגרת צמצום הפער ברובד זה במהלך העשור האחרון נבנו על ידי עמותת תפוח עשרות מעבדות מחשוב בישובי הפריפריה ברחבי הארץ.
הרובד השני לצמצום הפער הדיגיטלי הוא הרובד החינוכי, הנוגע למיומנות הגישה למידע. על מנת להפוך את אותה קופסת ברזל שהגיע בתרומה לכלי משמעותי שמאפשר התפתחות אישית ושיפור ברמת החיים נדרשות מספר מיומנויות בסיס הכוללות את היכולת להשתמש במערכת הפעלה של מחשב אישי, שימוש ביישומי מחשב בסיסים כגון מעבד התמלילים והמחשבון, והיכולת לגלוש ברשת האינטרנט.
הרובד השלישי בצמצום הפער הדיגיטלי הוא הרובד המקצועי, שנוגע לפיתוח מיומנויות מתקדמות בתחום המחשוב בתחומי החומרה והתוכנה. ברובד זה נוכל למצוא קורסי הכשרה מקצועיים למקצועות כגון טכנאי מחשבים, מנהל רשתות תקשורת, תוכניתנים וכיו"ב.
אני באופן אישי חווה בבית ספרי ניסיון לשלב את הגיל השלישי במסגרת קשר בין דורי -שעות תקשוב, כאשר חונכים צעירים יושבים בצוותא עם אנשים מבוגרים ומנסים לשלב אותם ברזי הטכנולוגיה המתקדמת, קורסים של עמותת תפוח לשילוב תלמידים ולקידומם, מחשוב מעבדות ומקרנים בכיתות האם ועוד.
מקווה בסיום עבודתנו שאמצא עוד תובנות מעניינות בנושא דרכים לצמצום הפער הדיגיטלי בארצנו ואוכל לשתף אתכם בכך.
מאפשר תגובה:
השבמחקלאריאל
השבמחקנהנתי לקרוא את הפוסט האחרון שלך לגבי הפער הדיגיטלי.
אך כמורה במערכת החינוך היסודי, מרגישה אני שהדברים עדיין לא קיבלו תנופה ולפני הפער הדיגיטלי, הפער בין התלמידים והמורים ומערכת החינוך ממשיך לגדול. עדיין אין מספיק שעות לטובת עבודה בחדרי מחשבים, אין מספיק הדרכה למורים וגם אין מספיק תמיכה טכנית ולכן לדעתי עד שלא יתנו מענה לכל אלה רמת התיקשוב במערכת החינוך לא תמריא לצערי
לי היקרה.
השבמחקתודה על תגובתך.
אך הרשי לי לחלוק על דברייך. לנו המורים, לצערי, יש נטייה למרר וכנראה שזה נהיה עניין של הרגל.
עם השנים למדתי שלנו המורים יש כוח עצום. כוח לשנות, להוביל, למנף...גם עם המעט שיש.
הכל עניין של מיומנות. אם נתחיל ליזום, לנסות, דברים יגיעו מאליהם: שעות הדרכה, מחשוב הולם, רעיונות ועוד. אני מאמינה ובטוחה שיש ביכולתנו להניע גלגלים ולהמריא ולו במה שיש.
בואי נקווה שעם ההשכלה שאנו רוכשות כעת נתחזק בעמדתנו ונהווה ציר מוביל לשינוי מהותי. אם כל אחד מאיתנו יחשוב כך לדעתי הפער יצטמצם עד כמה שניתן.
בהצלחה לנו.
אריאל