בקורס אסטרטגיות למידה הציגה המרצה את נושא סגנונות למידה. איזה מין לומד אני? מימי לא תהיתי לעומקו של עניין על סגנון הלמידה שלי... תמיד ידעתי שאני בוחרת דווקא בלמידה של חברותא, אוהבת המחשות בתהליך הלמידה ומרבה לשנן את למידתי תוך עשייה ובדיקה. כן. יש לזה שם מיוחד לאפיונים שלי ודרך סגנון למידה!
לכל אדם סגנון למידה ייחודי לו. הכרת סגנון הלמידה האישי יכולה לסייע לאדם הלומד למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורו כדי לקלוט מידע. טוב, זה בוודאי אינו מפתיע ואינו נשמע כתגלית מרעישה עבור רובנו גם אם לא שמנו לב לכך. אלא, שהטענה המרכזית המוצגת בתיאוריות השונות של סגנונות למידה היא שאם אנו המורים נתאים את דרך הוראתנו לפי סגנונות הלמידה הייחודיים של תלמידינו אזי הדבר יביא ללמידה טובה יותר ומתוך כך להישגים טובים יותר.
נכון, לדעתי זה אכן חשוב כי אנו כמורים נהיה מודעים לסגנונות הלמידה של תלמידינו (עד כמה שניתן ואפשר) וכך אולי יתאפשר בידינו למצות את דרכי ההוראה אשר יאפשרו להם למידה יעילה וכך להגיע להישגים המקסימליים שלהם או לפחות לכוונם לכך.
סגנון למידה במהותו הוא האופן שבו מידע מאורגן והאופן שאנו חושבים עליו.
נזכיר את הסגנונות שציינו בשיעור:
סגנון למידה שמיעתי: בו אתה מפיק מידע רב יותר משמיעה, הרצאה, חומר מוקלט, האזנה לעצמך (מדבר בקול).
סגנון למידה חזותי: בו אתה מפיק תועלת מראיית המידע, אם כדף מודפס או בוידאו, מוצג באמצעות גרפים וכו'.
סגנון למידה קינסתטי( תנועתי) אתה לומד באופן הטוב ביותר על ידי עשייה.
כפי שהסכמתי, כמורים, עלינו לתת את הדעת על ההעדפות של תלמידנו. אך לפי התאורייה אין זה מספיק. על פי תאוריית סגנונות הלמידה אנו נדרשים גם להתאים את אופן ההוראה שלנו ואת אמצעי ההמחשה כך שיותאמו לסגנונות הלמידה של תלמידנו: לגוון את ערוצי המידע: להקריא, לנגן, להטעים... לשלב מוסיקה, סרט, התנסויות, תנועה, יצירה, קריאה, כתיבה ועוד. האתגר גדול ואין ספק שחלק מתהיות היום יום שלנו וחיפוש הדרכים המתאימות לתהליך הוראה בכלל, הם אבני הדרך שיאפשרו בידינו להגיע אל כל תלמיד ותלמידה ולקדמם על פי סגנונם האישי והמיוחד.
לפי גארדנר המדבר על ריבוי אניטילגנציות, רצוי שיהיה בבית ספר צוות שמורכב מנציגים שכל אחד מהם בולט במיוחד באינטליגנציה מסויימת וישמש יועץ בכל הקשור להגשת חומר, להערכת תלמידים ולהוראה לפי האינטליגנציה המסויימת הזאת.
ואשרינו אם נזכה לכך!
לכל אדם סגנון למידה ייחודי לו. הכרת סגנון הלמידה האישי יכולה לסייע לאדם הלומד למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורו כדי לקלוט מידע. טוב, זה בוודאי אינו מפתיע ואינו נשמע כתגלית מרעישה עבור רובנו גם אם לא שמנו לב לכך. אלא, שהטענה המרכזית המוצגת בתיאוריות השונות של סגנונות למידה היא שאם אנו המורים נתאים את דרך הוראתנו לפי סגנונות הלמידה הייחודיים של תלמידינו אזי הדבר יביא ללמידה טובה יותר ומתוך כך להישגים טובים יותר.
נכון, לדעתי זה אכן חשוב כי אנו כמורים נהיה מודעים לסגנונות הלמידה של תלמידינו (עד כמה שניתן ואפשר) וכך אולי יתאפשר בידינו למצות את דרכי ההוראה אשר יאפשרו להם למידה יעילה וכך להגיע להישגים המקסימליים שלהם או לפחות לכוונם לכך.
סגנון למידה במהותו הוא האופן שבו מידע מאורגן והאופן שאנו חושבים עליו.
נזכיר את הסגנונות שציינו בשיעור:
סגנון למידה שמיעתי: בו אתה מפיק מידע רב יותר משמיעה, הרצאה, חומר מוקלט, האזנה לעצמך (מדבר בקול).
סגנון למידה חזותי: בו אתה מפיק תועלת מראיית המידע, אם כדף מודפס או בוידאו, מוצג באמצעות גרפים וכו'.
סגנון למידה קינסתטי( תנועתי) אתה לומד באופן הטוב ביותר על ידי עשייה.
כפי שהסכמתי, כמורים, עלינו לתת את הדעת על ההעדפות של תלמידנו. אך לפי התאורייה אין זה מספיק. על פי תאוריית סגנונות הלמידה אנו נדרשים גם להתאים את אופן ההוראה שלנו ואת אמצעי ההמחשה כך שיותאמו לסגנונות הלמידה של תלמידנו: לגוון את ערוצי המידע: להקריא, לנגן, להטעים... לשלב מוסיקה, סרט, התנסויות, תנועה, יצירה, קריאה, כתיבה ועוד. האתגר גדול ואין ספק שחלק מתהיות היום יום שלנו וחיפוש הדרכים המתאימות לתהליך הוראה בכלל, הם אבני הדרך שיאפשרו בידינו להגיע אל כל תלמיד ותלמידה ולקדמם על פי סגנונם האישי והמיוחד.
לפי גארדנר המדבר על ריבוי אניטילגנציות, רצוי שיהיה בבית ספר צוות שמורכב מנציגים שכל אחד מהם בולט במיוחד באינטליגנציה מסויימת וישמש יועץ בכל הקשור להגשת חומר, להערכת תלמידים ולהוראה לפי האינטליגנציה המסויימת הזאת.
ואשרינו אם נזכה לכך!
תגובה:
השבמחק