בימים אלו אנו עוסקים בנושא שילוב עולם המשחקים המתוקשבים בעיקר בתהליך הלמידה ובכלל. נושא עשיר ומעניין לכשעצמו. מתוך קריאה מעמיקה במאמרים שונים נראה כי בילד לעומת המבוגר מצוי אותו "יצר המשחק" וכדאי וחשוב לנצל זאת.
המשחק מהווה עולם שלם של פעילות פנימית מלאת משמעות ותוכן. ככל שהילד יותר פעיל, משתקע בו, מגלה בו עניין ומביא את עצמו לידי ביטוי, כך יתפתחו בו גם הכוחות הנכונים כגון: חשיבה, יצירתיות, כוח והתמדה, סבלנות, ביטוי אישי, היכולת להתגבר על מכשולים להתמודד עם בעיות ועוד.
המשחק, מגיע לעורר "יצרים" אלו החבויים בעולמו הפנימי של הילד הלומד. אם המטרה בהוראה היא לפתח לומד עצמאי בעל כישורי חשיבה גבוהים, הרי המשחק דרך מוצלחת נוספת לממש מטרה זו. אין ספק כי כאשר הלמידה חווייתית התלמיד מגלה עניין רב יותר בתוכן, הלמידה משמעותית יותר והוא זוכר את החומר הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. כך מתרחש גם תהליך הלמידה איכותי בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר.
המשחק, מגיע לעורר "יצרים" אלו החבויים בעולמו הפנימי של הילד הלומד. אם המטרה בהוראה היא לפתח לומד עצמאי בעל כישורי חשיבה גבוהים, הרי המשחק דרך מוצלחת נוספת לממש מטרה זו. אין ספק כי כאשר הלמידה חווייתית התלמיד מגלה עניין רב יותר בתוכן, הלמידה משמעותית יותר והוא זוכר את החומר הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. כך מתרחש גם תהליך הלמידה איכותי בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר.
לכן, חשוב וגם מותר לשלב את עולם המשחקים ולנצלו גם לעולם הלימודי והחינוכי של ילדינו והכתבה הבאה ממחישה זאת בצורה ברורה וטובה.
"מותר לשחק והמורה אפילו מרשה זאת...."
