במסגרת קורס שיטות חיפוש באינטרנט התבקשנו לבחור מושג מסוים ולהציגו כערך בסביבת הויקי. אני בחרתי את ערך "הערכת מידע". בדיוק מהמקום בו אני מתמודדת עכשיו עם תפקידי ואחריותי כמורה בעידן הטכנולוגי, חשוב לי לבדוק את תהליכי הלמידה שתלמידים עוברים בסביבת המחשב ולנווט את עצמי להמשך הכוונה יעיל ונכון בכדי לקדם אותם ולנצל את הטכנולוגיה הזמינה. אולם עם זאת, לא פעם אני נתקלת בתהליך הלמידה בביצוע עבודה של תלמידים בשיטת "העתק הדבק" (מסתבר שעידן זה טרם תם) ללא שום אחריות לתוצר אותו הם מגישים וללא בקרה ו/או הקשר. בבואנו להתעסק בנושא המידענות חשוב להתחיל מהמקום של אמינות המידע המופץ ואז לבחון מה טוב ומתאים עבורי.
הנה ראינו, כי כאשר אנו מגיעים לספרייה בביה"ס או במכללה אנו משתמשים באופן חופשי במידע שבספרים, בכתבי העת ובמקורות שונים. שם מישהו כבר עשה עבורנו את העבודה: גופים שונים מחליטים אילו פריטי מידע חייבים להופיע בספרייה, הספרנים סיננו את הספרים הראויים לשימוש אקדמי, המרצה מפנה אתנו למקור מסוים… וכל מה שנותר לנו לעשות הוא לקרוא ולעבד את המידע.
הצורך בהערכת מידע תלוי במטרה העומדת בפנינו אם נחפש מתכון להכנת עוגה זה אינו דורש מאיתנו הערכה מיוחדת, אפשר פשוט לנסות ולטעום. ואולם, כשמדובר במידע אותו נרצה לשלב בעבודת חקר, או אם תלמידנו יצטרכו מידע מסוים סביב נושא שקבלו אזי, מחובתנו / מחובתם לבדוק באופן מעמיק את איכותו ואמינותו של המידע שנמצא.
השאלה העיקרית היא כיצד להעריך מידע שמוצאים באינטרנט, בעזרת אילו מדדים מקבלים החלטה האם כדאי להשתמש במידע והוא אמין וטוב בעבורי.
הערכה של פריטי מידע מהאינטרנט מבוססת על קריטריונים מסוימים (ראה פירוט). אך חוץ מהם עלינו להפעיל שיקולים נוספים על מנת לאשר את אמינותם. הערכה של פריט מידע נעשית בשני שלבים הערכה ראשונית והערכה לפי תוכן.
לא תמיד אפשר למצוא תשובות לכל שאלות האמינות ולמצות את כל הקריטריונים בהערכה. עם זאת, הפעולה החשובה ביותר היא הצלבת מידע. לאחר שנעריך כל פריט מידע בנפרד, נצליב אותו עם מידע אחר שמצאנו בנושא ומתוך כך נוכל להסיק מסקנה לגבי אמינותו.
בהצלחה!
הנה ראינו, כי כאשר אנו מגיעים לספרייה בביה"ס או במכללה אנו משתמשים באופן חופשי במידע שבספרים, בכתבי העת ובמקורות שונים. שם מישהו כבר עשה עבורנו את העבודה: גופים שונים מחליטים אילו פריטי מידע חייבים להופיע בספרייה, הספרנים סיננו את הספרים הראויים לשימוש אקדמי, המרצה מפנה אתנו למקור מסוים… וכל מה שנותר לנו לעשות הוא לקרוא ולעבד את המידע.
הצורך בהערכת מידע תלוי במטרה העומדת בפנינו אם נחפש מתכון להכנת עוגה זה אינו דורש מאיתנו הערכה מיוחדת, אפשר פשוט לנסות ולטעום. ואולם, כשמדובר במידע אותו נרצה לשלב בעבודת חקר, או אם תלמידנו יצטרכו מידע מסוים סביב נושא שקבלו אזי, מחובתנו / מחובתם לבדוק באופן מעמיק את איכותו ואמינותו של המידע שנמצא.
השאלה העיקרית היא כיצד להעריך מידע שמוצאים באינטרנט, בעזרת אילו מדדים מקבלים החלטה האם כדאי להשתמש במידע והוא אמין וטוב בעבורי.
הערכה של פריטי מידע מהאינטרנט מבוססת על קריטריונים מסוימים (ראה פירוט). אך חוץ מהם עלינו להפעיל שיקולים נוספים על מנת לאשר את אמינותם. הערכה של פריט מידע נעשית בשני שלבים הערכה ראשונית והערכה לפי תוכן.
לא תמיד אפשר למצוא תשובות לכל שאלות האמינות ולמצות את כל הקריטריונים בהערכה. עם זאת, הפעולה החשובה ביותר היא הצלבת מידע. לאחר שנעריך כל פריט מידע בנפרד, נצליב אותו עם מידע אחר שמצאנו בנושא ומתוך כך נוכל להסיק מסקנה לגבי אמינותו.
בהצלחה!
