בהמשך לפוסט הקודם שלי...אז מה בעצם תפקיד המורה בעידן בו טכנולוגיה כה נגישה בישראל מאה ה- 21?! זה העסוק רוב שעות יומו בעיצוב פני ההוראה והלמידה, אבל יודע כי בהקשה קלה עולם עשיר ועתיר נגלה...
כולנו מאמינים בכוחו של המורה, בשליחותו וחובתו כאיש חינוך להוביל את תהליכי ההוראה והלמידה.
הוא אשר מוביל סוגיות ערכיות יומיומיות, עוסק בלמידה לאיתור ואירגון הידע, יוצר אווירה לסובלנות בקבלת פרשנויות וחלופות שונות. דווקא בעידן זה מקומו של המורה מאוד משמעותי הכרחי וחשוב.
אם נמשיך לחשוב כי הטכנולוגיה לבדה או בעיקרה תשנה לנו את פני ההוראה ככל שנרוץ קדימה הרי זו תהיה אנחה מוטעית. חשוב שנמשיך לזכור כי המחשב הוא כלי, והסביבה המשלבת טכנולוגיה יכולה להיות טכנית בלבד אולם עם התערבות נכונה ותכנון נכון של ההוראה היא יכולה להיות משמעותית מאוד ולהפוך להיות חלק משגרת הוראה ולמידה של מורה ותלמיד. בדיוק אותו שביל זהב אותו אנו מנסים למצוא בעצם עד היום.
ממצאים רבים הצביעו על כך שיש קשר בין שילוב טכנולוגיה בהוראה ולמידה והצלחת תלמידים אולם ניתן היה לראות בבירור כי ללא שילוב פדגוגי חינוכי ההצלחה לא הייתה עמוקה ומשמעותית.
אנו נרצה לראות תלמיד שיוכל להתמודד בהבנת טקסט מורכב, בהבנת משמעות הטקסט וההשלכות לסוגיות מורכבות אחרות. וכאן מקומו המשמעותי של המורה, המדריך, המכוון והמתווך.
אנו חיים בתקופה נפלאה בה מרבית הטקסטים הכתובים, נכסי התרבות והידע של העולם התרבותי כבר ממש זמינים ונגישים. ריבוי מדיות, תיעוד ומסירה של "מידע". לא רק טקסטים כתובים אלא יצירות, תמונות של מקומות שונים בעולם, קבצי אודיו המשמרים ומתעדים קול, ווידאו- שיכול להכיל כל תוכן וכל שנותר לנו לעשות הוא לשלב בצורה מושכלת בין השניים. ולשם כך, עלינו להבין כי התלמיד שינה גישה והוא משפיע על שינוי בתפישת תהליך הלימוד וההוראה ,הוא אינו מהווה בסביבה עתירת טכנולוגיה אדם פאסיבי, ואינו מוכן להוות עמדה סבילה של קריאת ידע, אלא דרישה להיות פעיל- לשחק, להגיב, ליצור, לנהל דיאלוג עם הטקסט ועם אנשים סביב הטקסט. מבחינה זו- התלמידים של היום הם הגמד היושב על ראש הענק ומשקיף למרחקים. ואנו המורים שבשטח- הסולם האיתן. מקווה בכל אופן....
כולנו מאמינים בכוחו של המורה, בשליחותו וחובתו כאיש חינוך להוביל את תהליכי ההוראה והלמידה.
הוא אשר מוביל סוגיות ערכיות יומיומיות, עוסק בלמידה לאיתור ואירגון הידע, יוצר אווירה לסובלנות בקבלת פרשנויות וחלופות שונות. דווקא בעידן זה מקומו של המורה מאוד משמעותי הכרחי וחשוב.
אם נמשיך לחשוב כי הטכנולוגיה לבדה או בעיקרה תשנה לנו את פני ההוראה ככל שנרוץ קדימה הרי זו תהיה אנחה מוטעית. חשוב שנמשיך לזכור כי המחשב הוא כלי, והסביבה המשלבת טכנולוגיה יכולה להיות טכנית בלבד אולם עם התערבות נכונה ותכנון נכון של ההוראה היא יכולה להיות משמעותית מאוד ולהפוך להיות חלק משגרת הוראה ולמידה של מורה ותלמיד. בדיוק אותו שביל זהב אותו אנו מנסים למצוא בעצם עד היום.
ממצאים רבים הצביעו על כך שיש קשר בין שילוב טכנולוגיה בהוראה ולמידה והצלחת תלמידים אולם ניתן היה לראות בבירור כי ללא שילוב פדגוגי חינוכי ההצלחה לא הייתה עמוקה ומשמעותית.
אנו נרצה לראות תלמיד שיוכל להתמודד בהבנת טקסט מורכב, בהבנת משמעות הטקסט וההשלכות לסוגיות מורכבות אחרות. וכאן מקומו המשמעותי של המורה, המדריך, המכוון והמתווך.
אנו חיים בתקופה נפלאה בה מרבית הטקסטים הכתובים, נכסי התרבות והידע של העולם התרבותי כבר ממש זמינים ונגישים. ריבוי מדיות, תיעוד ומסירה של "מידע". לא רק טקסטים כתובים אלא יצירות, תמונות של מקומות שונים בעולם, קבצי אודיו המשמרים ומתעדים קול, ווידאו- שיכול להכיל כל תוכן וכל שנותר לנו לעשות הוא לשלב בצורה מושכלת בין השניים. ולשם כך, עלינו להבין כי התלמיד שינה גישה והוא משפיע על שינוי בתפישת תהליך הלימוד וההוראה ,הוא אינו מהווה בסביבה עתירת טכנולוגיה אדם פאסיבי, ואינו מוכן להוות עמדה סבילה של קריאת ידע, אלא דרישה להיות פעיל- לשחק, להגיב, ליצור, לנהל דיאלוג עם הטקסט ועם אנשים סביב הטקסט. מבחינה זו- התלמידים של היום הם הגמד היושב על ראש הענק ומשקיף למרחקים. ואנו המורים שבשטח- הסולם האיתן. מקווה בכל אופן....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה