תיאורית ההתפתחות החברתית תרבותית של ויגוצקי יכולה להוות הסבר לתופעת הבלוג החינוכי בבית הספר. לפי ויגוצקי התרבות היא גורם מרכזי בהתפתחות הפרט. הפרט מושפע מהתרבות בה הוא גדל ובתוכה משפחתו, הוא רוכש שליטה בתרבות באמצעות פעילות גומלין עם פרטים אחרים בעזרת כלים תרבותיים ומתווכים כשפה ומבוגרים משמעותיים. האינטראקציה עם התרבות והמתווכים מאפשרת ללומד להתפתח והוציא מהכוח לפועל את היכולת הטמונה בו ויגוצקי קרא לזה: טווח ההתפתחות המקורב.
התלמיד מגיע מרקע תרבותי מסוים, אל תרבות בבית הספר, כאשר נדאג שיהיה קשר ותאום בין שתי המערכות התרבותיות הללו ההשפעה על הלומד תהיה מירבית.
הבלוג הכיתתי הוא דרך לאחד ולתאם בין שתי סביבות תרבותיות אלה. בנוסף לכך, מכיוון שהאדם לומד ומתפתח כל הזמן וגם ההורה זקוק לתרבות ולתיווך כדי להתפתח , השתתפותם של ההורים גם הם בבלוג הכיתתי מאפשרת להם התפתחות ובכך להיות סוכנים תרבותיים טובים יותר עבור ילדיהם.
עמי סלנט כתב כי בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה - מגביר את המוטיבציה.
בעולם הבלוגים הדינאמי באינטרנט מתחילים להתגבש עתה מודלים של בלוגים הנקראים בלוגים קהילתיים או קבוצתיים. בניגוד לבלוג היחידני המבטא הגיגים או דעות או עדכונים הקבוצתי מאפשר לחבריו לכתוב ולהגיב באינטרנט, כלומר הוא הופך להיות כלי ממוחשב לחברי הקבוצה לפרסם סוגיות ולקבל משובים.
נראה כי כתיבה שיתופית כזו בבלוג תורמת רבות לגיבוש הזהות החברתית והקבוצתית של תלמידי הכיתה. יש תחושת שייכות ומוטיבציה של הלומדים יותר מכל אמצעי תקשוב אחר כגון פורומים או דוא"ל. בימים אלה פתחתי בלוג לתלמידי סביב מצעד הספרים השנתי. ההתחברות הישירה של התלמידים, השותפות הערנית של ההורים וקשר התגובות הפורה רק מוכיח את גאוות היחידה ואת ההשתייכות בלתי נפרדת וברורה מהעולם העכשווי – העולם הדיגיטלי המתוקשב. אני מברכת על העשייה, צועדת לאט תוך שיקול ותהיות כל פעם בהכנסת מרחב לימודי חדש. נראה כי הבלוג לפי ויגוצקי, מאפשר חיבור בין תרבויות והתפתחות נרחב מן הקיים.
מגוחך – כנראה שאנחנו כל כך "מכורים" ומתוקשבים שאני נרגשת להיכנס ולקרוא את כתיבות התלמידים בבלוג בשעה שאני סועדת את בני בבית חולים באשפוז....!
אז שיהיה לכולנו רק בבריאות איתנה.
התלמיד מגיע מרקע תרבותי מסוים, אל תרבות בבית הספר, כאשר נדאג שיהיה קשר ותאום בין שתי המערכות התרבותיות הללו ההשפעה על הלומד תהיה מירבית.
הבלוג הכיתתי הוא דרך לאחד ולתאם בין שתי סביבות תרבותיות אלה. בנוסף לכך, מכיוון שהאדם לומד ומתפתח כל הזמן וגם ההורה זקוק לתרבות ולתיווך כדי להתפתח , השתתפותם של ההורים גם הם בבלוג הכיתתי מאפשרת להם התפתחות ובכך להיות סוכנים תרבותיים טובים יותר עבור ילדיהם.
עמי סלנט כתב כי בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה - מגביר את המוטיבציה.
בעולם הבלוגים הדינאמי באינטרנט מתחילים להתגבש עתה מודלים של בלוגים הנקראים בלוגים קהילתיים או קבוצתיים. בניגוד לבלוג היחידני המבטא הגיגים או דעות או עדכונים הקבוצתי מאפשר לחבריו לכתוב ולהגיב באינטרנט, כלומר הוא הופך להיות כלי ממוחשב לחברי הקבוצה לפרסם סוגיות ולקבל משובים.
נראה כי כתיבה שיתופית כזו בבלוג תורמת רבות לגיבוש הזהות החברתית והקבוצתית של תלמידי הכיתה. יש תחושת שייכות ומוטיבציה של הלומדים יותר מכל אמצעי תקשוב אחר כגון פורומים או דוא"ל. בימים אלה פתחתי בלוג לתלמידי סביב מצעד הספרים השנתי. ההתחברות הישירה של התלמידים, השותפות הערנית של ההורים וקשר התגובות הפורה רק מוכיח את גאוות היחידה ואת ההשתייכות בלתי נפרדת וברורה מהעולם העכשווי – העולם הדיגיטלי המתוקשב. אני מברכת על העשייה, צועדת לאט תוך שיקול ותהיות כל פעם בהכנסת מרחב לימודי חדש. נראה כי הבלוג לפי ויגוצקי, מאפשר חיבור בין תרבויות והתפתחות נרחב מן הקיים.
מגוחך – כנראה שאנחנו כל כך "מכורים" ומתוקשבים שאני נרגשת להיכנס ולקרוא את כתיבות התלמידים בבלוג בשעה שאני סועדת את בני בבית חולים באשפוז....!
אז שיהיה לכולנו רק בבריאות איתנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה